משה מול בני ראובן ובני גד

בס"ד,  תמוז תש"ף

דבר תורה לפרשת מטות מסעי מאת הרב ד"ר ארי לנדא     

משה מול בני ראובן ובני גד

בני גד ובני ראובן פונים אל משה בבקשה לקבל את ארץ סיחון  ועוג לנחלה. כך מתארת התורה את פנייתם (במדבר פרק לב') "א וּמקנה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד--עָצוּם מְאֹד; וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר, וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם, מְקוֹם מקנה. ב וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד, וּבְנֵי רְאוּבֵן; וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. ג עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה, וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה, וּשְׂבָם וּנְבוֹ, וּבְעֹן. ד הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִכָּה ה’ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל--אֶרֶץ מקנה, הִוא; וְלַעֲבָדֶיךָ, מקנה. ה וַיֹּאמְרוּ, אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ--יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ, לַאֲחֻזָּה: אַל תַּעֲבִרֵנוּ, אֶת הַיַּרְדֵּן. ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן: הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה. ז וְלָמָּה תְנִיאוּן, אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--מֵעֲבֹר, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, ה’.... משה מגיב בחריפות לבקשתם ומשווה את בקשתם לחטא המרגלים. על כך עונים לו בני השבטים הללו "טז וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים, לְטַפֵּנוּ. יז וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם, אֶל מְקוֹמָם; וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. יח לֹא נָשׁוּב, אֶל בָּתֵּינוּ--עַד, הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ, נַחֲלָתוֹ. יט כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה: כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. כ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה’, לַמִּלְחָמָה. כא וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי ה’, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו, מִפָּנָיו. כב וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה’, וְאַחַר תָּשֻׁבוּ--וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה’, וּמִיִּשְׂרָאֵל; וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם, לַאֲחֻזָּה--לִפְנֵי ה’. כג וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן, הִנֵּה חֲטָאתֶם לַה’; וּדְעוּ, חַטַּאתְכֶם, אֲשֶׁר תִּמְצָא, אֶתְכֶם: משה מקבל את הצעתם ומתנה בתנאי כפול את קבלת הנחלות בקיום ההתחייבות להיות החלוצים לפני המחנה. משה מסיים את דבריו כך "(כד) בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ". אם בודקים טוב את דברי משה ניתן למצא שם מסר עמוק. השבטים כל הזמן מדברים על "מקנה",  ואילו משה עונה להם בפס' כד' אומר "צאנכם" ולא "מקנכם" האם זה במקרה?

משמעות המילה מקנה לעומת צאן ממוקדת בכך שמקנה הוא כלל הבהמות המתורבתות שיש לאדם והיא מילה מקבילה למקנָה מלשון קניין כמו בסיפור אברהם במערת המכפלה (בראשית כג', יח'). השבטים חוזרים שש פעמים על המילה מקנה כי מה שמטריד אותם זה הרכוש כמו שכותב מדרש תנחומא  (מטות , ח') "אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחבבו את המקנה". משה בתשובתו לשבטים מדגיש קודם כל את הסדר הנכון. הם אמרו " גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים, לְטַפֵּנוּ" זאת אומרת הצאן קודמים לילדים ואילו משה אומר להם " בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם" זאת אומרת קודם כל תטפלו בילדים ואחר כך בצאן. ע"י החלפת המינוח בין  "צאן" ולא "מקנה" מנסה משה להחזיר אותם לפרופורציה המתאימה, זה בסך הכל צאן= כבשים ולא עיקר קניינו של האדם, כי לאדם יש גם קניין רוחני והוא למעשה הראשון במעלה ולא קניינו החומרי. אך לעיתים האדם מאבד את הסדר הנכון ומקדים את קניינו החומרי לקניינו הרוחני ולמשפחתו ואז עלולות לצוץ בעיות קשות. משה לא רק חושש מעצם ההישארות בעבר הירדן אלא מתוך ההשפעה על העם שיראו למעשה את הארץ כחתיכת נדל"ן בלבד ללא שום ערך רוחני. בהקשר זה בקשת השבטים, ערכית, דומה להסתכלות של המרגלים  הם חשבו שלא כדאי כעת להיכנס לארץ (לא משנה באיזה נימוק נאחז) ולכן העדיפו להישאר במדבר וכתוצאה מכך העם מאס בארץ. כאן השבטים מעדיפים ארץ אחרת על פני א"י מסיבות כלכליות וכתוצאה מכך העם ימאס בארץ כי יעדיף מקומות אחרים בגלל סיבות כלכליות. עצם הסכמתם של שבטים אלו להיות החלוצים שלפני המחנה נותנים להם מבט שונה על החיים כי ישנה כאן נכונות למסירות נפש עבור עם ישראל. משה מאלץ את השבטים לתת מבט שונה  על א"י כארץ אשר לפני ה' ומקום שנאחזים בו בכדי לגלות שכינה רמז יפה יש לדבר כי משה חוזר על שם ה' שבע פעמים, דבר המייצג מצב של שלמות הטבע, שהרי זוהי מטרתה של ארץ ישראל.

                                     שבת שלום ומבורך