כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ג)
דברי תורה לפרשת השבוע, פרשת יתרו מאת ד"ר לאה הימלפרב
כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ג)
בפתיחה לספור מעמד הר סיני הבחינה התורה בין המינים, לדעת המדרש: "כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים, א"ל: אמור להם ראשי דברים שהם יכולות לשמוע. ותגיד לבני ישראל, אלו האנשים, א"ל: אמור להם דקדוקי דברים שהם יכולין לשמוע" [שמות רבה (מהדורת וילנא), פרשת יתרו (כח, ב)]
נקודת המוצא היא שהתוכן מותאם ליכולת הקליטה. על כן לנשים יאמרו רק "ראשי דברים", ואילו לגברים – "דקדוקי דברים". כלום האבחנה מלמדת על עדיפות לאחד מן המינים?
אפשר שנשים, הקרובות לשלמות, לא מחויבות אלא בחלק מהמצוות ועל כן הן יכולות להסתפק ב"ראשי דברים". ואילו גברים נזקקים ל"דקדוקי דברים" משום שעליהם לעסוק במצוות רבות, שיובילו אותם לכדי שלמות.
גישה זו יכולה להסתייע בפירושו של רש"ר הירש, כשבאר את מצוות הסוכה: פטור הנשים משאר מצוות עשה שהזמן גרמן איננו יכול להיות תלוי בפחיתותן; כאילו התורה סבורה, שאין הן ראויות לקיים אותן מצוות. אלא נראה לנו, שקרוב מאד לומר כך: התורה לא חייבה את הנשים במצוות אלה, מפני שאין הן זקוקות להן... והתורה מניחה, שיש לאשה דביקות יתירה ונאמנות של התלהבות לייעודה; והנסיונות המזומנים לה בתחום ייעודה - סכנה מועטת נשקפת לה מהם; משום כך לא היה צורך להטיל עליה את כל המצוות, המוטלות על האיש; כי האיש טעון זירוז חוזר ונשנה לנאמנות בקיום ייעודו; ויש צורך לחזור ולהזהיר אותו מפני כל רפיון במילוי תפקידו (ויק' כג, מג).
גם המשכו של המדרש בשמות רבה מדבר בשבחן של הנשים: על השאלה "למה לנשים תחלה" , מוצגות שתי תשובות: האחת – "שהן מזדרזות במצות", ושנייה - "כדי שיהו מנהיגות את בניהן לתורה".
יהי רצון שנזכה למלא את תפקידנו באמונה ולהצדיק בהתנהגותנו את הפטור מקיום חלקי של המצוות !
תאריך עדכון אחרון : 05/02/2015
