הכל על הקול

שם הפרשה: 
תולדות
מאת: 

בס"ד

 

פרשת תולדות – הרב בן ציון אלגזי

הכל על הקול

 

בפרשתנו יצחק אומר ליעקב "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו", חז"ל דרשו שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות אין הידיים ידי עשיו. חלק מהקול הנשמע הוא קול החזן התופס מקום מרכזי בתפילות בבתי הכנסת, בשנים קדמוניות בהם היה הש"ץ  מוציא את הציבור ידי חובה בתפילה היו צריכים למצוא את שליח הציבור היותר הגון וראוי אך עתה שכל אחד מתפלל לעצמו, כתב החת"ס: "ומשום הכי אין מדקדקין כל כך אחר ש"ץ הגון דכל יחיד שופך נפשו לה'" ובכל אופן ראוי שיהיה הש"ץ הגון ואהוב ומקובל על הבריות, ומי שקולו ערב ראוי שיעמוד לפני התיבה כפי שדרשו בפסיקתא: "כבד את ה' מהונך" "מהונך" דרשו חז"ל מחינך שאם קולו ערב עמוד וכבד את ה' בקולך, והוסיף המחבר: "ויש לו נעימה וקולו ערב" תנאי זה שיהיה לחזן קול ערב הוא בתנאי שיהלום את מעמדו הרוחני ויהיה ביתו ריקן מעברות, ושם טוב יש לו וכו' אך אותם קהילות המחזיקות חזן שקולו ערב ומשובח אך אין תוכו כבורו יצאו כנגדם גדולי הדורות, כיוון שקהילות רבות מעדיפות למנות שליחי ציבור קלי דעת ומזלזלים במצוות ובלבד שיהיו חזנים בעלי קול יפה ומסתלסל וכל כוונתם בתפילה הוא יופי הקול, הזמר והניגון, וגורמים בזה במקום לסנגר על הציבור לקטרג על הציבור ובעיקר לשלוחיהם, וספק אם תפילתם מתקבלת ברצון. כידוע אין לאכול ולשתות קודם תפילת שחרית אך הותר לשתות קפה ותה כדי לעורר לתפילה וכן אוכלים ומשקים שהם לרפואה התירו שהרי אין זה נעשה דרך גאווה, ומתוך כך התירו לשליח ציבור לגמוע ביצה חיה קודם תפילת שחרית גם בשבת כדי לצחצח קולו שיהיה צלול כיון שאין דרך העולם לגמוע אותה ואין עליה שם של אוכל כלל, כמו"כ חזן השותה ביצה חיה אין צריך לבודקה אם יש בה דם ורשאי לגומעה בלי בדיקה, גדולי הפוסקים יצאו כנגד החזנים המשבשים את הכתובים כדי להיות מותאמים למסגרת נגינתם ופעמים עיצבו את נוסח התפילה בטעות לדורות, וכך כתב המג"א (סי' רפ"א סע' ד') על החזנים המשבשים "וכבר הפליגו הקדמונים בגנות המשוררים המאריכים ומפרידים אות מחברתה ותיבה מחברתה", ודברים חריפים במיוחד כתב ה"חתם סופר" נגד החזנים המשוררים המשבשים (חת"ס או"ח סי' ר"ה): "...אין מוציא את הרבים י"ח אפילו בימים נוראים כשמניח את ידו על סנטרו וצועק בקול ערב הצעקתו ישמע אל? " ובמשנה בסוף קידושין נאמר החמרין רובם רשעים והיבע"ץ הוסיף: "בזמנננו השולחנים רובם... ואני אומר גם המשוררים בזמן הזה"- עכ"ל. ר' יעקב יוסף מפולנאה כתב: "החזנים מבטלין התפילה תופסין במלאכת ניגוני זמר שהיה מתחילה טפל וצורך אל עיקר התפילה, ועכשיו הניחו העיקר ותפסו את הטפל", הרמ"א באו"ח סי' כ"ה פסק: "ש"ץ שהזקין ורוצה למנות בנו לסייעו לפרקים אע"פ שאין קול בנו ערב כקולו אם ממלא מקומו בשאר דברים בנו קודם  לכל אדם ואין הציבור יכול למחות". שליח ציבור שמאריך בתפילתו כדי שישמעו את קולו הערב, אם הוא מחמת ששמח בלבו על שנותן הודאה לה' יתברך בנעימה תבוא עליו ברכה, והוא שיתפלל בכובד ראש ועומד באימה וביראה, אבל אם מכוון להשמיע קולו  ושמח בקולו הרי זה מגונה. ומכל מקום כל שמאריך בתפילתו הרבה לא טוב עושה מפני טורח ציבור, וזו מן העבודות הקשות של שליח ציבור, וביחוד אם נעים קולו, שתהא כוונתו  צרופה לכבוד הבורא, ואם מנעים קולו כדי למשוך את הציבור בקולו הנאה לתפילה בבית הכנסת, עליו תבוא ברכה טוב (הגרח"ד הלוי ב"מקור חיים").