עידן חדש באנושות.

שם הפרשה: 
לך לך

בס"ד                                                                                                        יעל שלוסברג

 

 

פרשת לך לך

 

פרשת לך לך פותחת עידן חדש באנושות.

אחרי החורבן שחווה העולם עשרה דורות קודם לכן, האנושות עדיין מחפשת את דרכה.

פרשת לך לך מפגישה אותנו עם הדמות שצאצאיה יעמדו במרכז ההוויה של התורה, דמות שתחולל שינוי עמוק ומהותי בתפיסת העולם: אברהם אבינו.

הציווי "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", הניתן לאברהם בתחילת הפרשה, מעורר את השאלה מדוע נבחר דווקא אברהם למשימה זו שהרי התורה לא מספרת על מעלותיו דבר וחצי דבר וזאת בניגוד לנח שבחירתו מנומקת בתורה!

הרמב"ן, כמו אחרים מתמודד עם שאלה זו אך אנחנו נפנה לתשובה שנותנים חכמים במדרש המפורסם על הבירה הדולקת:

 

מדרש רבה בראשית פרשה לט פסקה א

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו' ר' יצחק פתח (תהלים מה/יא): שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך

אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג?

הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה.

כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם.

ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך (תהילים מה/יב) ויתאו המלך יפיך - ליפותיך בעולם, והשתחוי לו - הוי ויאמר ה' אל אברם:

 

המדרש פותח ומסיים בפסוקים עוקבים מפרק מה בתהילים ובלב המדרש – משל ונמשל.

שלושה הם מרכיבי המשל:

אדם אחד שעובר ממקום למקום

בירה (ארמון או בית גדול ומפואר) אחת דולקת

ובעל הבירה.

ונדמה שהנמשל ברור.

המאפיין את ה"אחד", שבנמשל הוא אברהם - (עפ"י "אחד היה אברהם" יחזקאל לג/כד), הוא היותו עובר ממקום למקום. המדרש מתאר תנועה של חיפוש המאפיינת את אברהם. הוא נודד ומחפש, ובאחת הפעמים רואה בירה דולקת.

מה הוא רואה?

או שהוא רואה ארמון הדולק ומאיר באור יקרות (כהסברו של רש"י למדרש "ראה שמש ביום וירח בלילה וכוכבים מאירין"), או שהוא רואה בירה נשרפת – מלשון דליקה – כפירושו של המהרז"ו (רבי זאב וולף) למדרש!

כך במשל – אך מה בנמשל על-פי כל אחת מהפרשנויות?

אם מדובר במגדל מאיר כדברי רש"י – אברהם רואה את הסדר בעולם. סדר וחוקיות המאפשרים חיים לבני אדם ולכל שאר הברואים. אברהם מתבונן בטבע ובאמצעותו מתעורר לחיפוש "בעל הבירה", לחיפוש הבורא.

לפי הפירוש השני אברהם רואה בירה נשרפת. רואה שהעולם נחרב כתוצאה ממעשי בני האדם.

המדרש בעצם מתהפך על פיו שכן אברהם אינו צופה בנפלאות הבריאה כמו בפירוש הראשון, אלא הוא צופה בכיליון שמומת על הבריאה!

אברהם לפי פירוש זה מסתכל אחורה על הדורות הקודמים – על דור המבול ועל דור הפלגה ומתוך כך מחפש את הבעלים.

יוצא שהמחלוקת בהסבר השורש "ד.ל.ק" במדרש נותנת שתי נקודות מוצא הפוכות לחיפוש של אברהם: האם הוא מתבונן בטבע ומחפש את אלוקי הטבע, או שמא הוא מתבונן בהיסטוריה האנושית ומחפש את אלוקי ההיסטוריה?

 

גם משמעות השאלה במשל "מי הוא בעל הבירה" והנימה בה היא נשאלת משתנה על-פי כל אחות מהפרשנויות:

לפי הפירוש שהבירה מאירה – השאלה היא מי משגיח על העולם והיא נאמרת בנימת התפעלות.

לפי הפירוש שהבירה נשרפת השאלה היא האם אין מי שיכול להציל את העולם מכיליון והיא נאמרת בזעקה ומתוך חרדה לגורל העולם.

 

וניתן להתבונן בתיאור של המדרש גם מנקודת מבט שלישית אותה מציג בעל השפת אמת, הרבי מגור:

שפת אמת ספר בראשית - פרשת לך לך - שנת תרל"ב

ובמדרש ראה בירה דולקת כו' שמעתי מאא"ז מו"ר (=אדוני אבי זקני מורי ורבי  - בעל חידושי הרי"ם) ז"ל דולקת כמו דלקת אחרי (עפ"י הפסוק בבראשית פרק לא/לו: וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי)

שראה שכל העולם נמשך אחר נקודה אחת כו' וכן איתא בזוה"ק והוא כנ"ל שכל דבר, קיומו - הביטול והדיבוק למה שלמעלה עד שהכל בא אל הנקודה האמיתית מהשי"ת שמחיה כל.

ונקודה זו רצה אברהם אע"ה לראותה איך נותנת חיים לכל הנבראים שלא להיות נפרדים אף שהם בעוה"ז.

 

לפי פירוש זה "בירה דולקת" פירושה בירה רודפת! אברהם מתבונן בבירה – בטבע – ורואה שכל העולם כולו "רודף" אחר נקודה אחת, "נמשך אחר נקודה אחת". כלומר אברהם מבין שכל הבריאה נובעת מנקודה אחת אותה הוא מחפש.

אברהם מחפש נקודה אחדותית במציאות המפורדת שהוא רואה סביבו. הוא מחפש את המקור האחד לכל התופעות שהוא רואה ומבין שהטבע כולו כביכול "רודף" אחר נקודה זו דהיינו  - נובע ממנה.

 

עתה אנו יכולים לענות – בשלוש דרכים – על השאלה שהצבנו בתחילת עיוננו: מדוע נבחר דווקא אברהם?

אברהם נבחר מפני שהוא מחפש אחר הבירה הדולקת: הוא מחפש את בורא העולם, הוא מחפש את המשגיח על העולם והוא מחפש – את הנקודה המאחדת את הכל. הנקודה ממנה נובעים גם הטבע וגם ההיסטוריה.

מי שהולך ממקום למקום ומחפש, מי שמקיים בעצמו את הנאמר בפסוקים מתהילים בהם פותח המדרש: שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ (מה/יא), זוכה שיתקיים בו גם הפסוק הבא מתהילים, פסוק בו מסיים המדרש: וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.

זוכה שיציץ עליו בעל הבירה.

זוכה להתגלות:

וַיֹּאמֶר ד' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:   וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה:

וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה: (בראשית  יב/א-ג)