תֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שמות ב, ד)

שם הפרשה: 
שמות

יח טבת "וַאת הפסוק "וילך איש מבית לוי" הפותח את פרק ב בפרשנתו דורשת הגמרא במסכת סוטה באופן הבא:

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יב עמוד א

וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שראה שאמר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ולעוה"ב! פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן.

היתה מתנבאה ..ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל; וכיון שנולד משה, נתמלא כל הבית כולה אור, עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתיך! וכיון שהטילוהו ליאור, עמד אביה וטפחה על ראשה, אמר לה: בתי, היכן נבואתיך! והיינו דכתיב: (שמות ב) ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו, לידע מה יהא בסוף נבואתה.

 

הגמרא בסוטה מפארת ומאדירה את כוח אמונתה של מרים. מרים מאמינה כי יש להמשיך ללדת ילדים גם בעתות רצה. מרים מאמינה שאימה תלד את מושיען של ישראל. גם כאשר התינוק מושם ביאור היא עדיין מחכה לראות מה יהא בסוף נבואתה.

נראה כי עיון בפשט הפסוקים רומז גם הוא לכוחותיה המיוחדים של מרים. נעקוב בקצרה אחר הופעותיה בפרק:

לאחר שהאם שמה את התינוק בסוף מספר הכתוב: (ד)  "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ|" מי שלח את אחות התינוק לצפות בו ומדוע היא נוהגת כך? על כך לא עונים הכתובים תשובה מפורשת. נראה כי המשך הסיפור מבהיר נקודות אלו.

בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור ומבחינה בתיבה. הקוראים חשים וודאי מתח רב. האם תמלא בת פרעה את מצוות אביה ותשליך את התינוק ליאור? והנה מפתיע אותנו הכתוב ומדווח כי בליבה של בת פרעה נתעוררו רחמים על התינוק, למרות שזיהתה את מוצאו "וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה" ומה עכשיו? בת פרעה אינה מעוניינת לפגוע בתינוק אך מה עליה לעשות עם ילד עברי בוכה? כאן נכנסת האחות לפעולה. היא מתייצבת מול בת פרעה ומציעה הצעה מופלאה- מינקת עבריה זה הפתרון, היא תניק את הנער, והיא לא תסגיר את סוד מוצאו שהרי היא עבריה, בת עמו של התינוק. בת פרעה נעתרת להצעה והשאר היסטוריה... משה מושב לאמו ועד לגמילתו גדל בביתה ולאחר מכן פורסת עליו בת פרעה את חסותה.

מדוע עמדה אחותו וצפתה במתרחש? מניין שאבה את הכוח להתייצב אל מול בת פרעה? מניין צץ הרעיון המופלא "לגאול" את בת פרעה ממצוקתה ולהציע פתרון מבריק שכזה?

גם בפשט הפסוקים אנחנו מגיעים למסקנה שלאחות זו כוחות מיוחדים – כוחות של אמונה. מכאן למדנו שבכוחה של אמונה ותקווה לשנות גורלות ולהכריע בצמתים היסטוריים.