משכם גנבוהו (את יוסף) לשכם החזירוהו

ה'תשע"ד

פרשת וישב – בן ציון קריגר

משכם גנבוהו (את יוסף) לשכם החזירוהו

יעקב שלח את יוסף מעמק חברון לראות את אחיו הרועים בשכם, ותמוה הדבר שהאחים רועים בשכם הרחוקה בעוד המשפחה כולה נמצאת בחברון. עוד נתמה: באיזה שדה ידוע (כך לפי ניקוד המילה בשדה בהא הידיעה) תעה יוסף? הרי יעקב לא שלחו לשדה מסוים אלא לשכם בלבד, ואם כן לאיזה שדה כיוון יוסף צעדיו?

סביר להניח שהשדה המדובר הוא חלקת השדה אשר קנה יעקב בשכם במאה קשיטה. לשם שלח יעקב את בניו לרעות את הצאן, על מנת לשמר את שדהו ולהוכיח עליו בעלות. אל אותו שדה הגיע יוסף.[1]  לפי חז"ל גם התנכלות האחים אליו וגם מכירתו התרחשה באותו שדה,  וכמו שכתב רש"י (בראשית פרק לז):

ויבא שכמה - מקום מוכן לפורענות, שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד, שנאמר (מ"א י"ב א) וילך רחבעם שכמה כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו וגו':

ברם דרשת חז"ל שמכירת יוסף הייתה בשדה בשכם, אינה מתיישבת לכאורה עם פשט הכתובים שהיא התרחשה בדותן, לשם הגיעו האחים מהשדה שבשכם.  הניתן להתאים בין הדרש לבין הפשט? נראה לומר שבחלקת השדה תכננו אחיו את הריגתו ושם היו נכלי הדתות, לכן נחשב הדבר שמכרוהו שם, בעוד המכירה בפועל הייתה בדותן.

אל אותו שדה יחזירו בני ישראל את ארונו של יוסף בימי יהושע (פרק כד,לב)

וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה:

ופירש שם רש"י:

קברו בשכם - משכם גנבוהו לשכם החזירוהו:

מקורו של רש"י הוא מדברי הגמרא בסוטה יג ע"ב:

קברו בשכם - מאי שנא בשכם? אמר ר' חמא בר' חנינא: משכם גנבוהו, ולשכם נחזיר אבידתו.

הגמרא בסוטה מתקשה מדוע קבורתו נעשתה על ידי בני ישראל ולא על ידי בניו או בני שבטו, על פי המכילתא התשובה ברורה: קבורתו של יוסף על ידי כל בני ישראל היא תיקון למכירתו באותו מקום על ידי עשרת השבטים:

אמר להם יוסף: אבי ירד כאן לרצונו ואני העלתיו[2] אני ירדתי על כרחי, משביע אני עליכם ממקום שגנבתוני לשם תחזירוני. וכן עשו לו, שנ' (יהושע כד לב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פתיחתא)

על פי מכילתא זו הסביר בעל הטורים את השבעת יוסף את בני ישראל להעלות את עצמותיו ממצרים בראשית פרק נ פסוק כה):

וישבע יוסף את בני ישראל. ולא השביע לבניו, לפי שאמר להם בשכם לקחתם אותי ושמה תחזירו אותי (מכילתא בשלח יג, יט סוטה יג ב).

ללא ספק שירידתו של יוסף למצרים בעל כורחו גררה את ירידתו של יעקב למצרים לרצונו. לאמתו של דבר ירידת שניהם הייתה לרצונו של מקום, שהרי יעקב שלח את יוסף מעמק חברון, מעצתו העמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, שנאמר לו: ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם.

ניתן לומר שגלות מצרים החלה ממכירת יוסף בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב, והיא באה לסיומה הטוב עם החזרתו של יוסף לאותו מקום.

אמור מעתה ש"פקוד יפקד" (אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם), לא הייתה רק סיסמתה של הגאולה, אלא גם הכשרתה של הגאולה, כי עד שלא יחזירו את יוסף למקום שממנו גנבוהו לא תיכון הגאולה.

הים ראה וינס והירדן נסוב לאחור, מפני ארונו של יוסף.[3] בלי ארונו של יוסף אין גאולה ממצרים ואין כניסה לארץ.

מתי קברו את יוסף בשכם? קשה להניח שהדבר היה בסוף תקופת יהושע כפי המסופר בסוף ספר יהושע, שאם כן, הרי הלינו את ארונו של יוסף עשרים ושמונה שנה או ארבע עשרה שנה בכדי, ללא הצדקה.

סביר להניח שקבורתו הייתה כבר ביום הראשון לכניסתם לארץ, כאשר הגיעו להר גריזים והר עיבל שבצד שכם כפי שכתוב בתוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ח:

בוא וראה כמה ניסין נעשו לישראל באותו היום. עברו מי הירדן ובאו אל הר גרזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אילוני מורה, [4]  שנ': "הלא המה בעבר הירדן אחרי" וגו' יותר מששים מיל לא עמד איש בפניהם.[5]

ואם תאמר, מדוע התעכב אפוא פרסום הדבר עד סוף ספר יהושע? כי רצה הכותב לחבר יחד את קבורת יהושע וקבורת יוסף וקבורת אלעזר בן אהרון הכהן.

מכאן אתה אומר, שגלות מצרים החלה עם מכירת יוסף בחלקת השדה שבשכם והסתיימה עם קבורתו של יוסף באותה חלקת שדה ביום הכניסה לארץ.

זה המקום מוכן לפורענות 

מלבד מכירת יוסף היו בשכם פורעניות נוספות כפי שכתוב בגמרא בסנהדרין דף קב עמוד א:

(מלכים א' י"ב) "וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו", תנא משום רבי יוסי: מקום מזומן לפורענות. בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו אחיו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד.

מלכות בית דוד אכן נחלקה בשכם, כפי המסופר שם על רחבעם שהלך לשכם כדי שכל ישראל ימליכוהו שם, וכיון שהוא לא קיבל עליו את התנאים שהציבו לו ירבעם וכל ישראל, הם מרדו בו והמליכו את ירבעם שהלך ובנה את שכם כמרכז מלכותו. ברם, לו זו בלבד שהמלכות נחלקה בשכם אלא ניתן לומר שהיא נחלקה ממש באותה חלקת שדה שבה מכרו את יוסף, וזאת על פי המסופר בספר מלכים א פרק יא:

(כט) וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה:

(ל) וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים:

(לא) וַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים:

באיזה שדה נפגשו אחיה וירבעם? נשים לב שגם שדה זה מצוין כשדה ידוע, כמו השדה שבו נמכר יוסף, לכן נראה לומר שהיה זה באותה חלקת השדה אשר קנה יעקב משכם בן חמור במאה קשיטה.

 

[1].     ומצאתי שכתב כן המלבי"ם: (טו) והנה תעה בשדה. יוסף הלך לבקשם בחלקת השדה שקנה יעקב מאת בני חמור, כי חשב ששם ימצאם.

[2].      לחברון מהמקום שהוא בא משם, ויוסף חזר לשכם למקום שמשם מכרוהו.

[3].      תנחומא נשא ל.

[4].      וכן כתבו רש"י ורד"ק בספר יהושע פרק ח פסוק ל.

[5].      הרמב"ן בפירושו לבראשית יב,ו  כתב שאברהם החזיק בשכם קודם שנתן לו ה' את הארץ ונרמז לו בזה שבניו יכבשו המקום ההוא קודם היותם זוכים בו. מה כוונתו שבניו יכבשו המקום ההוא תחילה? אולי כיוון הוא להליכה של ישראל להר גריזים והר עיבל ולקבורתו של יוסף בחלקת השדה שבשכם.

תאריך עדכון אחרון : 06/10/2014