פרשת פרה והקורונה

שם הפרשה: 
כי תשא

בס"ד, אדר תש"ף

 

 

פרשת כי תשא שבת פרה – הרב ישראל סמט

 

פרשת פרה והקורונה

 

בשבת הקרובה, נקרא את השלישית מבין ארבע הפרשיות שנקראות סביב חודש אדר: פרשת פרה אדומה. פרה אדומה נחוצה כדי להטהר מטומאת מת. תיקנו לקרוא את פרשת פרה, "להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה." (רש"י מגילה כט,א ד"ה פרה).

לפי זה, קריאת פרשת פרה היום כשאין בית מקדש ואין דיני טהרה נוהגים, באה להזכיר לנו את בית המקדש. הבעל שם טוב היה אומר שכל דבר בתורה יש לו נגיעה לעבודת ה' של האדם בכל זמן. מהי משמעות קריאת הפרשה היום?

על הפסוק 'יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו' (תה' קכב,ג), נאמר בתלמוד הירושלמי - 'עיר שהיא עושה כל ישראל חברים' (חגיגה, עט ע"ד). 'חבר' בלשון חז"ל הוא מי שמקפיד ומתוך כך גם נאמן על הלכות טהרה. 'עיר שעושה כל ישראל חברים' פירושו שכל מי שנמצא בירושלים בשעת הרגל היה נחשב כחבר ונאמן על הטהרות. ההנחה היתה שכל מי שהולך ברחובות ירושלים בזמן הרגל טיהר את עצמו ולא יטמא אחרים.

העובדה שכל ישראל הבאים לירושלים מטהרים את עצמם, הסירה מחיצות בין ה'חברים' שהיו מקפידים תמיד על דיני טומאה וטהרה ומתרחקים ממי שלא הקפידו, לבין שאר העם. בזמן הרגל 'בשעה ששם עלו שבטים' (ירו' שם), התאחדו כל הקבוצות שבחברה. לכן מנוסחת הלכה זו במקום אחר בירושלמי (ד"ו ב"ק ו ע"א) גם בלשון: 'עיר שמחברת ישראל זה לזה'. כלומר: הופכת אותנו לחברים זה לזה.

ההקפדה על הלכות טומאה וטהרה בזמן הרגל, נבעה לא רק מיראת הקודש והמקדש, אלא גם מתחושת אחריות כללית. בזמן שירושלים היתה צפופה וכל השבטים עלו אליה, חשו כולם שהם צריכים להתאמץ שלא לפגוע בטהרת הכלל. מי שיצא לרחוב היה ודאי טהור, ואם לא – נשאר בביתו. התזכורת הציבורית לצורך להטהר, נועדה לכך שכל פרט יתרום את חלקו למאמץ הלאומי.

האמון שהאמינו ישראל זה בזה, מקביל למה שאנחנו חשים היום. מדינת ישראל משדרת אמון באזרחים, שישמרו על כללי הבידוד.

אמנם אין להשוות בין טומאה לבין הדבקות בנגיף, אך יש דמיון במוטיבציות. מי שצריך להיות בבידוד אינו עושה זאת בשביל עצמו. אם הוא כבר נדבק, הבידוד לא יבריא אותו. הבידוד ושאר המגבלות שהטילה המדינה נועדו בשביל אחרים. וכל מי שמתבודד עושה זאת לטובת הכלל.

הבידוד מפריד, אך בעומקו עומד קשר חזק. כל ישראל ערבים זה לזה, כל ישראל חברים!