מסע האמונה

בס"ד, מנחם אב תשע"ט

פרשת מסעי – הרב פרופ' יצחק קראוס

מסע האמונה

ספר במדבר - הוא ספר הדרך, כפי שנהג הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לקרוא לספר זה. לקראת סיומו של ספר זה אשאל מה מאפיין את דור המדבר?, או בלשון ימינו מהי הכותרת שתינתן לדור זה?

והנה יש שני פסוקים סותרים לחלוטין בכותרת שהם מספקים לדור ז:

מחד גיסא: דבריו הקשים של משורר התהילים: "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי" (תהילים, צה, י-יא). ומאידך גיסא דבריו המרוממים של  הנביא ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ב, ב)?  שניות זו באה לידי ביטוי לאורך כל הספר, בתלונות בני ישראל, בחטא העגל, חטא המרגלים ובמרידת קרח. ואולי אכן מוצדקת אמירתו של דוד המלך: "עם תעי לבב הם"? והנה דווקא נביא שיודע להוכיח מסנגר על בני ישראל, והאם אכן תקופה זו היא סמל ל"חסד נעורייך אהבת כלולותייך"?

המענה לסתירה זו טמון בהבנת מצבם המורכב של בני ישראל במדבר. כולנו זוכרים את תיאור דגלי המדבר, וכילדים דמיינו לעצמנו את האהלים שציין כל דגל, כמאהל במחנה קיץ של תנועת הנוער. אולם גורם מכריע כיצד לשםוט את עם ישראל בתקופה זו טמון במספר האוכלוסין במדבר ובמצבם שם. ברייה ראלית, אם נעשה חישוב פשוט, ולא סטטיסטי מקצועי, נגלה שבני ישראל מנו במדבר לפחות שניים וחצי  מיליון נפש (60 ריבוא גברים לבד מטף  כפול ארבע: אשה ושני ילדים לפחות).

עובדה נוספת - אנו יודעים מהכתוב ששלושים ושבע וחצי שנים בני ישראל עמדו במקום אחד, אחר חטא המרגלים – אבל הם לא ידעו זאת! הם חיכו כל יום להעלות הענן... ולהתחיל לזוז. מי מאתנו מסוגל להיות בהמתנה שלושים שנה ויותר, ו"לחיות על מזוודות" תקופה כה ארוכה?!

ופרשת המן – גם היא מורכבת. במבט ראשון למקרא הפסוק: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (במדבר, כא, ה) אנו תמהים על כפיות הטובה של דור המדבר. הרי כמה נפלא לזכות במתת א-ל כזו: " וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח: שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן" (שם, יא, ו-ז). אולם התורה מציינת את הקושי שבמתנות המדבר: "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מצותו מִצְוֹתָיו אִם לֹא" (דברים, ח, ב), ומהו הנסיון? "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם: שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שם, ג-ד).

לסכום: בבואנו לבחון את דור המדבר יש להתבונן על מציאות החיים המורכבת והקשה שהתנסו בה כשלושה מליון נפש אשר חיו יחד בתנאי מדבר קשים וללא ידיעת העתיד. אמנם אין דאגות של של אוכל וביגוד, אבל גם זה בעייתי שכן כל אדם רוצה מדי פעם להחליף בגד, לאכול משהו שונה,לשנות ולחדש. לאור זאת נראה לי ש"הפגנות" כנגד השלטון המופיעות בספר במדבר פעמים בודדות באופן יחסי לסיטואציה הקשה של שהייה במדבר, הן תעודת כבוד לבני ישראל. חברה אחרת הייתה מתפרקת מיד בעטיין של הסיבות דלעיל. ולכן  נאה דור המדבר לשבח שמשבח הקב"ה: זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".