תיקון עולם

הרב פרופסור דניאל שפרבר, נשיא המג"ל, מעודד נשים לקחת על עצמן לימוד תורני מתקדם, וסבור לא רק שהדבר יהפוך אותן למנהיגות דתיות תורניות בקהילה שלהן -אלא שהוא מהווה תיקון עולם באורתודוקסיה המודרנית

40 שנה בדיוק חלפו מאז הוקמה המדרשה באוניברסיטת בר אילן תחת המכון הגבוה לתורה (המג”ל), שהוקם ארבע שנים קודם לכן. “כשהוקם המכון היה בו "כוילל" לבנים, שיועד לסטודנטים עם רקע ישיבתי שרצו להמשיך ללמוד תורה יחד עם הלימודים האקדמיים.  כמה שנים מאוחר יותר הבנו שהרצון ללמוד תורה קיים גם אצל נשים. המדרשה, שהוקמה בשנת 1976,הייתה אחת הראשונות בישראל, והציעה בתחילה לימוד תורני במתכונת של קורסים פרונטליים, בדומה לאוניברסיטה.” מספר הרב פרופסור דניאל שפרבר, נשיא המג"ל. "עם הזמן, החלו להגיע למדרשה נשים בעלות רקע תורני עשיר, הדרישות שלהן הפכו גבוהות ורמת הלימודים במדרשה עלתה בהתאם. ראש המדרשה ד"ר טובה גנזל חוללה שינויים מרחיקי לכת בדרך הלימוד ובנושאי הלימוד. למדרשה הועתקה צורת הלימוד שהייתה רגילה אצל הבנים ובית המדרש הפך להיות הלב של המדרשה. בבית המדרש מתקיימים סדרים ושיעורים ולימוד בחברותא בכל מקצועות היהדות ומתקיימים לימודי גמרא והלכה מתקדמים. באופן זה ניתן מענה לנשים למדניות שרצו ללמוד לימוד הרבה יותר אינטנסיבי, וחיפשו מסגרת שבה יוכלו להזין את עצמן בלימוד עצמי ואחר כך לדון בנושא עם מישהו בכיר יותר. 

הרב שפרבר, בעל תואר דוקטור ביהדות ובהיסטוריה של העת העתיקה, הוא חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ”ב. לאורך השנים הקים ושימש כרב בית הכנסת "יד תמר" בשכונת רחביה בירושלים, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן, כיהן חבר בוועדה האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה, היה חבר באקדמיה ללשון עברית, ישב בהנהלת הקרן למחקר בסיסי של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים וכיהן במשך עשור כיו"ר מועצת החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך. הוא פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים שעניינם תולדות המנהגים היהודיים, תולדות ההלכה ופילולוגיה קלאסית, וממשיך לפרסם גם היום, לצד תפקידו הנוכחי כנשיא המג"ל וכפרופסור אמריטוס בבר אילן. 

הרב שפרבר משמש אף כנציג מטעם הרבנות הראשית ומשרד החוץ במפגשים בין דתיים עם ראשי דתות בעולם. הוא נפגש עם האפיפיור ועם ראשי הדת ההינדית בהודו.

הקשר של הרב שפרבר עם הודו וארצות המזרח הוא רב שנים ומרתק. עוד בצעירותו, בימי לימודיו בישיבת קול תורה בירושלים ובאישור ראשי הישיבה, הוא נהג לנסוע כתרמילאי לחודשיים מדי שנה לארצות שונות ורחוקות ביניהן תורכיה, פרס, אפגניסטאן, פאקיסטאן, הודו ועוד. הוא רכש שפות, למד את מנהגי הארצות בהן טייל ואף שמש ברבנות בכלכתא למשך שנה.        

בימים אלה הוא מסיים כתיבת ספר על הדת ההינדית. בספרו הוא מוכיח שהדת ההינדית אינה דת פאגנית ואינה בגדר עבודה זרה. הוא רואה בכך חשיבות רבה שכן לדבריו " רבבות יהודים וישראלים מסתובבים בהודו ומאבדים את דתם. צריך להיות מליץ יושר עליהם. הם לא עובדים עבודה זרה"

גם מבחינה פוליטית הוא רואה חשיבות רבה בקשרים עם הודו שהיא "מעצמה בעלת מליוני איסלאמים שאינם משתייכים לזרמים הקיצוניים של האיסלאם".

הרב שפרבר לא רואה הבדל מהותי בין היכולת של נשים בלימוד תורה לבין זו של הגברים ותומך מאוד בשילוב נשים בעולם התורני. הוא סבור שהן צריכות להיות הרבה יותר פעילות מבחינה דתית הלכתית ותורנית, לא רק בתוך המדרשה  אלא גם בתוך הקהילות שלהן. "החזון שלי הוא שבמשך הזמן תיווצר קבוצה של נשים למדניות שיהפכו למה שקוראים באנגלית lay leader'" אומר פרופ' שפרבר. "לנשים יש לעיתים רגישויות שאינן מצויות אצל הגברים והן בעלות משמעות הלכתית וחברתית רבת משקל. אני מאמין שאם נכשיר נשים למדניות בעלות מנהיגות כללית ומנהיגות תורנית, במשך הזמן הן תמצאנה את הדרך לחולל שינויים ולטפל בבעיות השעה הכואבות כגון בעיית העגונות והגיורים. זו יכולה להיות אחת התוצאות של לימוד תורני מתקדם לנשים. לכן אני כל כך שמח על מה שנעשה במדרשה. אני מרגיש שאפשר לעשות דברים לטובת עם ישראל ותיקון עולם בתחומים הדתיים ובאורתודוקסיה המודרנית.”