"במדבר"-חומש "פקודים"

דברי תורה לפרשת השבוע, במדבר

מאת הרב ארי לנדא

"במדבר"-חומש "פקודים"

חומש במדבר, אשר נחל לקרא בו השבת, פותח  בתיאור המפקד שנערך לבני ישראל, תיאור ארוך עם כל הפרטים, שמות ומספרים. אך הפתעתנו תגדל כאשר נגיע לפרשת "פנחס" ונגלה כי שוב התורה "משקיעה" פסוקים רבים בתיאור מפקד נוסף. זו התורה, שבה "הררים תלויים בשערה", שלימוד הלכות שבת לומדים ברמז ממספר מצומצם של פסוקים, והנה 47 פסוקים בפרשה עוסקים במפקד עצמו. אך, לתדהמתנו בחז"ל נקרא החומש "חומש פקודים" ז"א שעיקרו של הספר הינם המפקדים.... מדוע?

הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו "העמק דבר"  במבוא לספר במדבר מסביר כך:  זה הספר נקרא בפי התנא רבי חנינא בן גמליאל (סוטה דף ל"ו) חומש הפקודים.... ונרשם בדעת רבותינו ענין שני הפקודים שבזה הספר. יותר משארי דברים שמיוחדים בזה הספר. כמו המרגלים וברכת בלעם ועוד הרבה. משום דעיקר זה הספר הוא המחליף ומשנה הליכות עם ה' בחיי העולם מאז שהגיעו לא"י. מן הדרך שהלכו במדבר. שבמדבר היו מתנהגים במדת תפארת שהלך לימין משה שהוא לגמרי למעלה מהליכות הטבע. ובא"י הלכו בדרך הטבע בסתרי השגחת מלכות שמים ב"ה. וזה השנוי התחיל עודם במדבר בשנת הארבעים כמו שביארנו בפ' חקת.

עיקרו של ספר במדבר, העיסוק בבני ישראל ובדרך יישומם את הייעוד הגדול אשר קבלו בסיני.  עם ישראל היוצא לדרך מהר סיני לאחר כשנה (פחות עשרה ימים), חי בעולם ניסי יומיומי וכל מטרתו להגיע תוך ימים ספורים לארץ ולהגשים את ייעודו האלוקי. בכדי לתת את הדגש לרעיון זה משה מצטווה לפקוד את העם כצבא העומד בפני משימה חשובה. במקרה כזה לא רק מספר החיילים חשוב, אלא כל חייל, תפקידו ומיקומו בכח. לכן עם ישראל נפקד "למשפחתם לבית אבותם", הכנה לקראת צאתם למסע הייעוד הגדול. בפרק י', עם ישראל יצא לדרך ובפרק יא' אנחנו הולכים ויורדים מדחי אל דחי – מתאוים, מתאוננים, קורח ובלעם ועוד ועוד.. עד השיא "חטא המרגלים". כך העם הפסיד את ההגעה לארץ תוך ימים והפך זאת לארבעים שנה של נדודים במדבר. חטא המרגלים לא רק גורם לעונש של עיכוב  40 שנה במדבר אלא גם משנה את כל סדר ההנהגה האלוקית של עם ישראל כפי שמסביר הנצי"ב. כל ההנהגה האלוקית עד חטא המרגלים הייתה ניסית ומעל הטבע ואילו חטא המרגלים גרם לשינוי שההנהגה האלוקית של עם ישראל תהיה בדרך הטבע. לפיכך הכניסה המיועדת לארץ צריכה להיות בהנהגה טבעית המתאימה לדרך החדשה. בפרשת חוקת אנו מדלגים לשנה הארבעים (בתורה יש "חלל" של כשלושים ושמונה שנה שעם ישראל היו נזופים). מכאן ואילך יחל החלק של הספר, העוסק בהכנה לכניסה לארץ בהתאם לתוכנית החדשה. בפרשת פנחס יפקדו את דור הבנים, אותם אלו שאמורים להיכנס לארץ בדרך הטבעית, במקום הוריהם שיצאו ממצרים ומתו במדבר. הנצי"ב מוולוז'ין טוען שהמעבר בין שני הדורות, בין שני סוגי הנהגה אלוקית שונים לעם ישראל, היא עיקרו של ספר במדבר, ולכן הוא נקרא חומש הפקודים כי ההחלפה באה לידי ביטוי בשני המפקדים. הספר מנסה ללמד הגורמים שיצרו מצב זה. החלוקה הזו כל כך חשובה כי הדרך שצריך להנהיג את ישראל בכניסה לארץ שונה לחלוטין מההנהגה במדבר. המפקדים מבטאים את דרך הנהגת ה' את העם והתמודדותו הקשה של העם בנסותו לקיים את המשימה האלוקית. לכן, השם "חומש הפקודים" מתאר את מהותו של ספר במדבר.