פיתוח מאוזן של כל מעגלי החיים
הרבנית נעמי שפירא, אם ל-11 ילדים וסבתא לנכדים, מורה, מרצה ועומדת בראש מרכז אבקשך אותו הקימה, רואה בפיתוח מאוזן של כל מעגלי החיים את האתגר הגדול העומד בפניה של כל אישה
שמי נעמי שפירא ואני בת חמישים וארבע, נשואה לרב יהושע שפירא, אמא לאחד עשר ילדים ומתגוררת ברמת-גן.אני מרצה במדרשה כבר שמונה עשרה שנים. הייתי המורה הצעירה ביותר במדרשה. עכשיו, ב"ה יש הרבה מרצות והרבה צעירות.
כמשפחה עברנו לגוש דן לפני עשרים ואחת שנים כדי להקים ישיבה ציונית במרחב שבין חדרה לגדרה, בו לא הייתה אף לא ישיבה ציונית אחת. התכוונו גם להיות חלק ממוקדי ההשפעה הנמצאים במרכז. ב"ה זכינו להקים ישיבת הסדר, לקחת חלק בצוות ההוראה במדרשה, להקים בית ספר ותלמוד תורה בתוך החינוך הממלכתי דתי לבנים, בית ספר לבנות, שבעה גנים תורניים עירוניים, מרכז לבעלי תשובה במרכז רמת גן ולהיות שותפים בהקמת גרעינים תורניים במרכז. סביב הישיבה – ישיבת רמת גן – מתקיימת זה שני עשורים קהילה צעירה ותוססת. העשייה לאורך השנים - היא מאוד אינטנסיבית ודורשת ממני לפעול במספר מעגלים בו זמנית. הבית - ניהול בית שמבורך בהרבה ילדים וכן נכדים ב"ה ,כן ירבו. ההוראה - הלימודים במדרשה נותנים הרבה חיים וכוח וגם דורשים השקעה ולמידה. העשייה סביב הישיבה – שבתות ישיבה, שיעורים לנשות האברכים, יעוץ ואפילו הכנת עוגה ביתית לשיעור המתקיים בבית פעם בשבוע. והתרומה לכלל ישראל – שיעורים בכל הארץ בעיקר בנושאים הקשורים לזוגיות, אך לא רק. כמו כן, שותפות עם בעלי בפרויקטים שהוא יוזם כמו אינטרנט רימון ויום עיון "בכל לבבך". השותפות מתבטאת לעיתים בכך שאני עוסקת בכל ענייני הבית ומפנה את זמנו מהם כדי שיוכל להתמסר למה שהוא עסוק בו, ולעיתים במעורבות פעילה ובשותפות בהכרעות.
ההוראה שלי במדרשה סימנה דרך חדשה: לימדתי חסידות וכתבי ר' נחמן מברסלב בתקופה שזה לא היה נפוץ באוכלוסייה הדתית לאומית. כיום ב"ה יש ריבוי מרצים שעוסקים בנושא והדעת בו רחבה. כמו כן אני מלמדת נושאים הקשורים בזוגיות, במשפחה, בנשיות. נכנסתי לנעליה של דינה הכהן זיכרונה לברכה, ובשותפות עם בת שבע רוט בנינו תכנית רצינית ועשירה של הדרכת כלות. במקביל גם נשים צעירות שאינן נשואות יכולות להשתתף באותם תכני לימוד כשהם מותאמים לצורכיהם היחודיים, כמו עיסוק נרחב בכלים לבניית תקשורת נכונה ולמציאת בן זוג. גם בנושאים אלו אני רואה שינוי לטובה והתגברות הלימוד וההכרה בחשיבות הנושא. אני תמיד מגלה אצל הלומדות במדרשה ענין רב ורצינות וההוראה היא עונג רב בשבילי.
לפני מספר שנים הקמתי מרכז בשם "אבקשך" שעוסק בנושאים של נשיות, זוגיות ורוחניות. רציתי ליצור מקבילה למכון פועה העוסק בפוריות ולבנין שלם העוסק בזוגיות, בכך שהקמתי את אבקשך העוסק בנשיות במובן הרוחני. אני מוזמנת להרצות במקומות שונים בארץ על צניעות, טהרה, זוגיות, וכן שיחות התעוררות לקראת חגים, ועריכת התוועדויות של נשים. הרבה מהתכנים התפתחו מתוך ההוראה שלי במדרשה. היכולת לפגוש ציבור מגוון של נשים צעירות העוסקות בבנייה עצמית, מקצועית, ובע"ה זוגית, מפרה את השיח בהוראה. זה גם דורש ממני להיות מעודכנת במתרחש בחיי הלומדות.
בפניה של כל אישה דתית עומד אתגר גדול לפתח באופן מאוזן ובריא את מעגלי חייה. בשנים ספורות היא עומדת מול משימה בלתי אפשרית ונדרשת להתפתח בשלושה ולפעמים ארבעה מישורים, בו זמנית. היא נדרשת לפיתוח אישי, מקצועי, זוגי, ולעיתים הורי. בדרך כלל היא לא מקבלת הכשרה מוקדמת לעשייה כל כך אינטנסיבית, ולעיתים היא לא מקבלת מספיק תמיכה. הדבר החסר ביותר הוא הנחייה, בעיקר ביחס להעמדת סדר עדיפויות נכון, וחלוקת המשאבים האישיותיים בצורה מושכלת. המסרים הנשמעים בחברה הם כל כך מבלבלים ולא ישימים, שנוצר לעיתים תסכול רב. אני מאמינה שחשוב מאוד בשלב זה של החיים במיוחד, לעמוד מול היעדים האישיים, לבחון אותם, לבחון את הערכים שהם מייצגים, ולהחליט מה בר השגה ומה לא בר השגה, בכל שלב בו נמצאים.
המשימה שלי היא להנחיל את חשיבות הצמיחה האישית בהקשר האמוני - תורני, וכן לעסוק בקשר הזוגי, חשיבותו, יצירתו ופיתוחו. משימות אלו אני משתדלת להגשים הן במסגרת ההוראה שלי במדרשה בה אני רואה "בית חם" בו סטודנטיות יכולות לברר נושאים חשובים אלו ואחרים מתוך ראיה של תורה, מפגש עם תלמידי חכמים, מפגש עם נשים בעלות ידע תורני נרחב ועם חברות הנמצאות במצבים דומים, והן במסגרת מרכז אבקשך.
