מזבח הקטורת

ה'תשע"ו

בס"ד

דברי תורה לפרשת השבוע, תצוה

מאת הרב פרופ' בן ציון רוזנפלד

http://www.iba.org.il/pictures/p595236.jpg

                                                                                                                                                         

 

                                                     מזבח הקטורת

 

 

פרשת תצוה עוסקת ברובה בהכנת הכהנים לעבודתם במשכן. אך הנושא האחרון בפרשה חורג מכללה. התורה עוברת לדבר בהרחבה על כלי בעל תפקיד מיוחד במשכן, מזבח הזהב שעליו הקטירו את הקטורת. הוא היה שונה ממזבח העולה שנעשה מנחושת והיה ממולא באדמה וייעודו היה הקרבת הקורבנות. מפרשים רבים שאלו על מיקומו של מזבח הקטרת בסוף פרשת תצוה הנראה כמבודד לא קשר לנושאי הפרשה הקודמים, ובעיקר, שמזבח הקטורת הוא מכלי המשכן שמקומם בקודש, והיה צריך להזכירו יחד עם כלי המשכן המתאימים לו כמו השולחן והמנורה, הנזכרים למעלה בפרשת תרומה.

נתמקד בשלוש דרכי פרשנות המייצגות כל אחת קו שונה. בעל החזקוני, מקדמוני המפרשים, הלך לפי סדר העניינים הפשוט שבתורה. מיקום  עניין מזבח הקטורת נועד להדגיש את ייחודו ומטרתו שהיו שונים מהכלים האחרים. התורה מציינת שמטרתו הוא הריח בלבד ולא שיקריבו עליו קורבנות. על כן, מיקום מזבח הקטורת הופרד בכוונה מכלי המשכן האחרים והורחק עד שלהי פרשת תצוה כדי להבליט את שונותו בעיקר ממזבח העולה. הפירוש השני הוא של הרמב"ן, ההולך אף הוא לפי סדר העניינים אך מציע מסקנה רעיונית שונה וייחודית. מזבח הקטורת הוזכר אחרי כל נושאי המשכן כשהתורה סיכמה את בניין המשכן באמירות הברורות : ונקדש בכבודי, ולאחר מכן: ושכנתי בתוך בני ישראל. כתוספת למטרות אלה הזכירה התורה לאחר מכן את מזבח הקטורת להדגיש כי לקטורת עצמה יש כח רוחני מיוחד, והוא  "רז שנמסר למשה", שהיא יכולה לגרום לתוצאות חיוביות או שליליות על אנשים או ציבור, כגון נדב ואביהו שמתו בהקטירם אש זרה, או משה שעצר מגפה עם הקטורת. לאמר, הרמב"ן מסביר שהמיקום מלמד על רעיון מיוחד, שיש לקטורת כח רוחני לבצע מעשים בעלי גוונים שונים לפי העניין, והדבר מעצים את כבוד ה'. הדרך השלישית, מעין קו ביניים, של הספורנו. אף הוא מסביר שמזבח הקטורת הוזכר אחרי שהתורה כבר ציינה שמטרת המשכן היא: "ושכנתי בתוכם". ולאחר מכן הוזכר מזבח הקטורת כי הוא נועד לכבד את ה' לאחר שכבר קיבל את עבודת הקורבנות ברצון, וזו כעין תוספת לשחר פניו של ה', כעין תוספת כבוד להגדיל ולהעצים כבוד ה'. כלומר, הריח מוסיף כבוד מיוחד כעין הריח שבשיר השירים שיש בו כדי לקרב בין ישראל לאביהם שבשמיים. הנה כי כן שלושת הפרשנים מצאו נתיבי פרשנות רחבים  של התייחסות לעניינו של מזבח הקטורת. מדבריהם עולה שכח מרקחת הריח הוא ייחודי באיכותו החומרית, הריח, ובמשמעות הרוחנית של הריח קרוב הוא במעלתו לאנרגיה הרוחנית האלקית כדברי הרמב"ן.

תאריך עדכון אחרון : 21/02/2016