הגיע זמן הגאולה?!
דברי תורה לפרשת השבוע, שמות
ד"ר לאה הימלפרב
הגיע זמן הגאולה?!
"וְהֵן֙ לֹא-יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י" - טוען משה, בעת שה' שלחו להוציא את ישראל ממצרים.[1] דברי משה אינם יכולים להתפרש כהעדר אמונה של בני ישראל בעצם הגאולה ממצרים, שהרי אותה הם מבקשים.
בעל "נתיבות שלום"[2] סבור, שבני ישראל האמינו בהקב"ה ובבואה של הגאולה, אולם הניחו שמצבם הרוחני העכשווי לא מאפשר את גאולתם.[3] הכיצד? כידוע, מדברי ישעיהו הנביא "אני ה' בעתה אחישנה" (ס, כב), למדו חז"ל: "זכו – אחישנה, לא זכו בעיתה" (סנהדרין צ"ח, ע"א). לפי זה, הפסוק מאפשר שתי תקופות שונות למימוש נבואת הגאולה. האחת – גאולה שתבוא בזמן מסוים והיא תלויה רק בהקב"ה. השנייה – גאולה שתבוא לפני הזמן הקבוע, ושבני ישראל על ידי זכויותיהם יכולים לזכות בה ולהחיש את בואה. אם כך, מסביר האדמו"ר מסלונים: "היות שעדיין לא הגיעה עת הגאולה ['בעתה'], ומאידך הכירו את מצבם השפל שהם שקועים במ"ט שערי טומאה ואינם ראויים לגאולת 'אחישנה', על כן יאמרו 'לא נראה אליך ה'', שאין שייך שתהיה הגאולה במצבם עתה".
אולם לפי בעל "נתיבות שלום", הגאולה של יציאת מצרים "היה בבחינת דילוג מגודל אהבתו יתברך". הוא ממשיל את ישראל בעת ההיא לבן מפגר אשר לא יצלח לכלום, שיודע המלך שאם הוא לא יעשה למענו מי יעשה זאת, והוא מוכרח לרחם עליו שהריהו עצמו ובשרו. ועל כן הקב"ה מוכרח לרחם על עמו והוא פועל במצרים למעלה מכל החשבונות.
יחד עם זאת, נזקקו ישראל לאותות שעשה משה לפניהם, ובעקבותם: "וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם" (שמ' ד, לא). ובכוחה של האמונה היה "למשוך עליהם גודל אהבת ה' לגואלם".
יהי רצון שעם הקריאה בספר שמות בפרשיות של יציאת מצרים נצליח גם אנו בכוח האמונה למשוך עלינו את הגאולה מתוך גודל אהבת ה'.
תאריך עדכון אחרון : 31/12/2015
