תפילת יצחק

ב"ה

דברי תורה לפרשת השבוע, חיי שרה

מאת הרבנית נעמי שפירא

בפרשתינו ,פרשת "חיי שרה", יש מספר מועט של פסוקים העוסקים ביצחק. אנחנו לומדים שהוא בא מבוא באר לחי רואי, וכי הוא יוצא לשוח בשדה לפנות ערב.

חז"ל בברכות כו ע'ב למדו:"אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם"ואין עמידה אלא תפלה שנאמר"ויעמוד פנחס ויפלל".

יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" ואין שיחה אלא תפלה שנאמר "תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו".יעקב תקן תפלת ערבית

שנאמר"ויפגע במקום וילן שם".ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי".

  אם כן, יצחק שח את תפילתו לפני בוראו, ותקן תפלה חדשה, היא תפלת מנחה.

   ה"שפת אמת" מבאר מהי משמעות המושג "תקן תפלה". (שפת אמת בראשית, חיי שרה, תרמ"ז ד"ה "ויצא יצחק לשוח בשדה")

",,,והעניין הוא כי אין מכוון התפלה כשחסר לאדם איזה בקשה, רק כמו שכתוב (תהילים סט' יד')"ואני תפילתי לך ה' עת רצון".פירוש, שיהיה בקשת האדם לעורר למעלה

עת רצון ושיתפייס ויתרצה הבורא יתברך אל התחתונים. ולפי שהאבות היה כל מגמתם לזה, פעלו כל אחד עת מיוחד לתפלה, להיות פתוחים שערי שמים בג' זמנים אלו"

לתקן תפלה, משמעו, לעורר זמן של רצון אלוקי. לפלס "שביל" של קשר בין עליון לתחתונים. ולכל אחד מהאבות ישנו זמן שמאפיין את דמותו, מבטא את יחודו. ובו, הוא

פותח שערי שמיים לתפלת ישראל.

",,,בחינת יצחק הוא כמו שכתוב (משלי כג' יז') רק ביראת ה' כל היום, ",,,

יצחק הוא עולה תמימה. בדמותו הוא מבטא את הנוכחות האלוקית התמידית. לכן הוא מתקן תפלת מנחה שהיא באמצע היום, עד השקיעה. תפלת מנחה מבטאת את

הקשר הבלתי פוסק עם ה'.

אנו , בחיינו, חווים את הקושי שבעצירה משטף האירועים היומיומיים שלנו. בהיותינו נתונים בטרדות היום, קשה לנו להפנות מבט לעליונים,לעצור, ולהתפלל. נידרשת

מאיתנו התאספות פנימית, ופרישה מדאגות היומיום. לשם כך, אפשר לשאוב כוח מיצחק אבינו. זוהי מידתו. בשיחתו ובעמידתו לפני ה', הוא מעניק לנו את היכולת לבטא

את הקשר הבלתי פוסק בינינו לבין ה' יתברך.