כתנת הפסים – הגב' אסנת ברוורמן שילה

ה'תשע"ה

כתנת הפסים – הגב' אסנת ברוורמן שילה

ואז היגיעה הכתנת....

"לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים", מדריכה הגמרא את ההורה המעדיף. אף לא במעט . "שבשביל משקל שני סלעים מילת[1] שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים"[2]. גם מה שיכול להימדד כבעל ערך נמוך ,אובייקטיבית , אפשר שייתפס  (ופעמים בצדק...) כבעל ערך גבוה סובייקטיבית [3], והשאר היסטוריה...

אלא שגם אם נפרש, ואפשר אחרת , שערכה של הכתנת אכן מועט היה, היא רק אקורד סיום כואב למערכת יחסים ארוכה וכואבת . כואבת מידי .

אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים:[4]

 

אפשר להתחבט בפירוש "רעה את אחיו בצאן" , או "נער את" , אפשר לשאול מה לו ולבני השפחות דווקא , אבל קשה להרגיש בנוח עם "ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם" , ואי אפשר שלא לשמוע את הנאמר בקול רם וצלול "וישראל אהב את יוסף מכל בניו".

 

אהבתו המיוחדת של יעקב (ישראל!) ליוסף , "מכל בניו" לובשת כתנת פסים בפרקנו , אך נוכחתה יציבה ולא מוכחשת מיום הוולדו. [5]

 

הכתוב מספר על כמה סיבות להחלטתו של יעקב לחזור למולדתו . דברי גיסיו הלא מפרגנים , פני לבן שאינם  עמו כתמול שלשום ודבר ה' (!) הקורא לו לשוב לארץ אבותיו ולמולדתו ומבטיח לו להיות עמו[6] , אלא שעוד קודם לכן , פונה יעקב אל לבן ומתחיל לגלגל את הפרידה...

 

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי"[7] .

 

לידת יוסף מסמנת מבחינת יעקב את תום פרק הגלות והבריחה בחייו . הוא חוזר הביתה ולא מחכה עוד לאגרת ההזמנה מאמו שלא היגיעה . כי נשלמה משפחתו? כי עתה הוא בטוח מספיק? מתגעגע מספיק? או שמא כי נולד בנו אהובו , בן אהובתו , אותו לא יגדל בחרן???

 

ומה הרגישו בניו הגדולים ,בני נשותיו האחרות , בפגישה עם עשיו?

 

לא פעם נאלצים הורים לבחור בן מבניהם על פני אחיו .בימי חולין ובשעות הרות גורל , בעניינים קטנים וגדולים . מי יקבל מה כשאין הקומץ משביע את הארי? מי יועדף(בממון ,בזמן)  כשהצרכים סותרים? מי יכוסה כשיש רק שמיכה אחת? ינגן , כשיש רק כלי אחד ? ינצל כשיש רק כרטיס אחד אל החופש?

 

ומי יוצב אל מול הקלגס?

 

יעקב הירא כל כך מפני עשיו מחלק את מחנהו לשניים[8] : את העם אשר אתו , את הצאן את הבקר , את הגמלים.... "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ " , לפחות "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" . ומי ידון אותו? האם לא נכון לעשות כך?

 

מחלק . קָטֹנְתִּי

מתפלל .הַצִּילֵנִי ...[9]

 

אך מה תהא החלוקה????

 

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ

וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת:

וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה

וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים

וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים:[10]

...

 

לפעמים הכתנת אינה רק כתנת...

 

 

***

 

 

לעומת הגמרא המדוברת , המבקשת למעט בערכה של כתנת הפסים , ולהציע מכך קל וחומר בגידול ילדים, מציעים הפרשנים אופציות נוספות לערכה של הכתנת .

 

הרד"ק ורבינו בחיי עומדים על יופיה וערכה :

 

 

"ולאהבתו אותו יותר מכל בניו היה מלבישו בבגדים נאים ועשה לו כתונת פסים...והיתה הכתונת נאה וזה היה גורם לו שישנאו אותו מלבד שהיה מדבר עליהם רע אל אביהם..."[11]

 

בגד מעולה היה, כענין שכתוב: (שמות כח, ד) "וכתונת תשבץ", ועליו נתקנאו אחיו...[12]

 

 

האברבנל והכלי יקר הולכים צעד נוסף .

 

 

"...ועשה לו כתונת פסים כי למה שהכיר בו היותו גדול הערך מאחיו רצה שיהיה כן מלבושו בערך אל מלבושי אחיו בגדי קדש לכבוד ולתפארת וכבר הזהירו חז"ל על מלבושי החכמים שיהיו נקיים וטובים. ואמרו תלמיד חכם שנמצא רבב בבגדו חייב מיתה. ואמרו אסור לתלמיד חכם לילך במנעלים מטולאים וזולת זה הרבה. ולזה רצה יעקב אבינו שיהיה לסימן ואות לבוש מעלתו בגדי משי לא זולתו מהאחים כי היו המלבושים בימים ההם נערכים כפי מעלת האיש וכמו שהיה במצרים שאין עבד לובש בגדי שרים ולכן הלביש פרעה ליוסף בגדי שש והנה א"כ כתונת פסים היא לאות שלמותו ..."[13]

 

ומפורש עוד יותר בכלי יקר :

 

"...ועשה לו כתונת פסים. נראין הדברים אחר שכבר בלבל ראובן יצועי אביו ניטלה ממנו הבכורה, ועכשיו מסרה ליוסף, ועל שם זה עשה לו כתונת פסים לפי שהעבודה בבכורות והיה הבכור כהן לאל עליון על כן עשה לכבוד ולתפארת כתונת זה דומה לבגדי כהונה שהיה בהם כתונת תשבץ, ואולי שעל זה נאמר כי בן זקנים הוא לו כאילו היה הוא הזקן והבכור שבכל בניו, לכך נאמר לו, כי באמת לא היה הזקן שבכולם, ויורה על זה הכפל שאמרו המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו, כי הבכור נוטל פי שנים בכל אשר ימצא ואך לו המלוכה... [14]

 

לא רק האהוב מכולם , המפונק מכולם .בכור . מלך .

 

וכך ברמב"ן על בגדי כהונה:

 

לכבוד ולתפארת - שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיה סא י), כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, כמו שמצינו בכתנת ועשה לו כתנת פסים..."[15]

 

 

עתה נוסיף את הדיבה הרעה ואת ההיסטוריה המשפחתית של בן ממשיך אחד מבין הבנים[16] , ועוד לא דברנו על בגדי החמודות וכתנות העור...

 

מה הפלא אם כן , וכמה כמה עצוב ,שבהגיעו סוף סוף אליהם והוא כולו "את אחי אנכי מבקש" , כבר נסע לבם והם מפשיטים ממנו את כתנת הפסים...

 

רק על מנת לתפור את הסיפור לאביהם? או בהתפרצות של כעס וכאב?

 

"הכר נא אם כתנת בנך היא...", הם שולחים לאביהם . לא כתונת יוסף . לא כתנת אחינו .כתנת  בנך...

 

**

 

 

ימים חלפו . ויהודה  ,ההוא של "לכו ונמכרנו" , מתייצב מול המשנה למלך ונאבק על אחיו הקטון האחר ומציע עצמו תחתיו. אף הוא בן האהובה .אף הוא מועדף . רק אותו לא מרשה האב הזקן להוריד מצרימה ...

 

"אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי ..."[17] . הוא מצטט את יעקב . שניים!!! אשתי!!!

 

כמה מפתה להשאיר את בנימין במצרים (ומאת ה' היתה זאת! לא מהם!)ולסגור את הסיפור . אפילו לדרוש דרשה רטרואקטיבית על צדקת המכירה...

 

ומה גרם לשינוי?

דמעות הזקן שסירב להתנחם?

מות בניו שלו שהטעימו את טעמו הרב של השכול?

געגועי אח גדול לאח צעיר גם אם יהיר ומכעיס?

 

הרבה דרכים לתשובה .

 

 

***

האם נרפאה טראומת מכירת יוסף ?האם היה תיקון? יחוסם של עשרת הרוגי מלכות למכירה הוא תשובה חלקית , אך לא רק . שני ניסיונות ישראליים, שונים מאוד באופיים זה מזה לאחות את הכתנת נעשו על ידי נעמי שמר (בשירה האחרון!) ומאיר אריאל . שווים עיון והקשבה .

https://www.youtube.com/watch?v=2MUXbKJVRZo

https://www.youtube.com/watch?v=qmSkMqrljJo

 

שבת שלום!

אסנת 

 

 

asnatbs@gmail.com

 

 

המעיל

 

מילים ולחן: נעמי שמר

 


 


 

החברים שלי עשו לי מעיל
מעיל בלתי רגיל
הוא עוטף את הכתף והוא מסתיר את הגיל
מעיל בלתי רגיל

הוא מחמם בחורף, הוא מצנן בקיץ
לפעמים הוא אוהל, לפעמים הוא בית
והצבעים שלו הם קשת בענן
מעיל שחבל על הזמן

החברים שלי עשו לי מעיל
מעיל כמו של יוסף
ולמרבה ההפתעה והגיל
הוא גם יודע לעופף (כלומר לעוף)

ממעוף המעיל הכל נראה אחרת
ממעוף המעיל זאת ארץ נהדרת
והצרות נמוגות כעשן
מעיל שחבל על הזמן

ממעוף המעיל הכל טלאים-טלאים
ממעוף המעיל הכל שמיכת פלאים
חלקות שדה וגן, ונחל וערוץ
נקי נקי בפנים, יפה יפה בחוץ

החברים שלי עשו לי מעיל
מעיל כמו של יוסף
ולמרבה ההפתעה והגיל
הוא גם יודע לעופף (כלומר לעוף)

ממעוף המעיל רואים רחוק רחוק
ואין לו קו אדום ולא סגול ולא ירוק
ממעוף המעיל מה טוב ומה נעים
כל הגבולות אפשריים

 

החברים שלי עשו לי מעיל
מעיל כמו של יוסף
ולמרבה ההפתעה והגיל
הוא גם יודע לעופף

וכשמגיע זמן הנחיתה
אנחנו נוחתים ישר בשדה חיטה
הרמקולים כבר מתחילים לרעום:
אני והמעיל נחתנו בשלום!

וכבר החצוצרות במלוא ברק הצליל
וכבר ההמנונים וכבר דמעת הגיל
המנהיגים כבר מתחילים לנאום:
אני והמעיל נחתנו בשלום!

לה-לה-לה...

החברים שלי עשו לי מעיל
מעיל בלתי רגיל!

 

 

file_0_original

 

 

 

 

 

 

כתונת פסים


בביצוע אומני ישראל 
מיליםמאיר אריאל
לחןארקדי דוכין



לפני כמה וכמה שנות אלף 
נפרדנו אני ואחי 
הוא לכיוון של הקרירים האלה 
אני לדרום מזרחי 
יובלות על יובלות לא התראנו 
ופתאום נפגשנו כאן 
לא הכרנו כל כך השתננו 
טוב שהשארנו סימן 

מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי 
בבכי צחק לי אחי 
אתה לא נראה כל כך ישראלי 
בטח שלא תנכי 

כן, כל הצבעים עוד יזהירו 
לכל הצדדים בעולם 
לראות כולם את כולם 
וכל הצדדים עוד יכירו 
בגוונים השונים את עצמם 
ויותר הצבעים לא יסתירו 
אדם מאדם דם מדם 

מי שמדבר צחקתי בכיתי למראה החיוור של אחי 
למבטא המוזר שלו ביטא ביטא זה יותר תנכי? 
הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע 
כל פס רוצה לקלף לי את העור 
הו פסים פסים פסים שלי אני לא אשתגע 
רק אתן לגוונים מעט אור 

כן, כל הצבעים עוד יזהירו... 

פולנים התנפלו על מרוקו 
רוסים נכנסו בתימן 
מצרים חטפה מטורקיה 
שבדרך תקעה את יוון 
איך שביניהם הסתבכנו 
כבר סופר אף כי לא יאומן 
אבל למה את המלחמות הזרות שלהם משכנו 
אחרי שהם שכחו אותנו מזמן מזמן 
הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע 
כל פס רוצה לקלף לי את העור 
הו פסים פסים פסים שלי 
אני לא אשתגע לא אשתגע 
רק אתן לגוונים מעט אור 

כן, כל הצבעים עוד יזהירו...

 

 

 

http://www.magazin.org.il/userfiles/Meir_Ariel_(1).jpg


 

 

[1] כ 30 גרם צמר טלאים משובח , שאינו מספיק אלא לעיטור הכתנת , כנראה בפס היד

[2] שבת דף י עמוד ב

[3] שהרי גם מסמן קטן יכול לבטא מסומן גדול . פרח? פתק? מתנה ליום האם?

[4] בראשית לז ב-ג

[5] עדות לאהבתו הנמשכת לרחל בה רצה מלכתחילה , על אף של גרש את לאה?

6. הזדמנות מצוינת להתגעגע לרב ברויאר

[7] בראשית ל כה

[8] בראשית לב ח-יב

[10] בראשית לג א-ב

[11] רד"ק בראשית לז פסוק ג  . הצטוט חלקי

 

[12] רבינו בחיי בראשית לז פסוק ג . גם כאן חשוב לראות את דבריו בשלמותם

 

[13] אברבנאל בראשית לז ג

[14] כלי יקר בראשית לג ז

[15] רמב"ן שמות כח ב

[16] לוט בחוץ , ישמעאל בחוץ , עשיו בחוץ...

[17] בראשית מד כז

תאריך עדכון אחרון : 14/12/2014