רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים..

שם הפרשה: 
וישלח

הביתה .

ימים אחדים הפכו לעשרים שנה , ויעקב חוזר לביתו מלא ברכת ה' . בניו סביבו כשתילי זיתים , נשותיו מפויסות משהו ,חמיו נרגע , ולו צאן ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים...לבדו , עד עלות השחר נלחם במלאך, ויכל לו .ראה אלהים פנים אל פנים ונצלה נפשו.

ורק דבר אחד נשאר .

***

 

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: (ה) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה:(ו) וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ:

 

למצוא חן? 

"למצוא רחמים בעיניך " (כתר יונתן)  , " שאני שלם עמך ומבקש אהבתך" , (רש"י) , "שתקבלני בארצך" (מלבי"ם )  , ועוד...

 

והתשובה?

וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ...

 

וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ ...

 

וַיַּחַץ אֶת הָעָם ... וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְקֹוָק הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ... (יב) הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים...

 

וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו...

 

תפילה .דורון . מלחמה .

 

***

 

 

 

 

הרבה נאמר .

הריצה , והחיבוק , והנשיקה , והבכי ...

 

והמשפט המופלא , הנפלא  מאתנו - :

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי: (לג ה)

 

***

 

כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים

 

 

רבו הפירושים .

 

כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך, והן חשובין לי כראיית פני המלאך שראיתי שר שלך, ועוד על שנתרצית למחול סורחני. (רש"י)

 

נראה לי באור הכתוב: "ולקחת מנחתי מידי", כי ע"כ כדי שתרצני ראיתי    פניך במנחה זו, כמי שרואה פני השרים והשופטים שהמנהג להקדימם במנחה.. .( רבינו בחיי )

 

...אמר רבי יוחנן מותר להחניף את הרשעים בעוה"ז... (סוטה מא ב)

 

ובכל זאת , לא מוגזם קצת???

 

***

רבות עסקו בעשיו , וכנראה עוד יעסקו , אך נראה שרק התחלנו לגעת בשאלות הקשות סביב פרשתו . על מה בעצם הורחק עד כדי כך? האם היתה לו בחירה? במה טוב יעקב ממנו ? ומה בו בעצם כל כך נורא , חמור, איום, מפחיד ,שלא יכולנו להתמודד אתו אלא על ידי הרחקה? מה יש בו, באחינו האדום האדום הזה , שאין לנו קיום אתו , שאין לנו מקום עד להסתלקותו המוחלטת , אך אין לנו משיח וגואל בלי אדמוניותו עם יפה העיניים שלנו?

 

רמז מופלא מצאתי באגרתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק . אפשר וכדאי לבאר , אך הדברים כתובים באופן כה מדוייק , שכל ביאור גורע . אני מסתפקת אם כן בפיסוקו , ומזמינה לקריאה   .

 

ע"ד האמונות הזרות, אומר לכ"ג את דעתי, כי לא הבלעתן והריסתן היא

 מטרת אורם של ישראל,

כמו שאין אנו מכוונים הרס כללי לעולם ולאומיו כולם,

כי-אם תקנתם והעלאתם, הסרת סיגיהם,

וממילא יצטרפו בזה למקור ישראל,  להשפיע עליהם טללי אורות;.  "והסרותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו ונשאר גם  הוא לאלקינו"  ,

 

וזה נוהג אפילו באליליות, וקל-וחומר בדתות הנסמכות בחלק מיסודותיהן על אור תורת ישראל.

וגדולים דברי הגר"א ז"ל " :

ואת עשו שנאתי -את הטפל לעשו,

אבל עקרו והוא ראשו בהדי אבהן דעלמא גניז , (ראי סוטה יג א)

ועל-כן "ראיתי   פניך כראות פני אלקים" אמר איש האמת יעקב איש תם,

 ודברו לא ישוב ריקם,  

ואהבת אחים של עשו ויעקב,

של יצחק וישמעאל,

תעלה על כל אותן המהומות,  שהרשעה הנכרכת בטומאת הגויה גררה אותן,

תתגבר עליהן

ותהפכן לאור ולחסד  עולם.

דעה רחבה זאת,

ממותקת במתקה ודבשה של תורת אמת,

צריכה להתלוות    עם כל ארחותינו באחרית הימים, 

למחתם אורייתא בהיכלא דמלכא משיחא

בהפיכת  מרירא למתיקא

וחשוכא לנהורא .  

 

כרך א' אגרת קי"ב

 

 

ובאגרת תשי"ד בכרך ב':

 

..גדולתו של עשו שנצלה ממנו לאה בתפלתה  ,

היא    היא המשגיאה לגויים ומטרידתן מן העולם בהחלקת דברים  ,

ממנו נקח לעבוד   את ד' 

למעלה למעלה מעל לגבול ישראל  ,

אשר רק אחרי התבססות אור ד' על   עמו ישוב אור זה להיות לאור חיים,

ולא אבוא בעיר ירושלים שלמעלה כ"א כשאכנס     תחלה לירושלים שלמטה...

 

שבת שלום , אסנת asnatbs@gmail.com