מערה ובאר או אל מעבה האדמה...

בס"ד, מר חשוון תשפ"ב דבר תורה לפרשת חיי שרה – אסנת שילה - ברוורמן

 

מערה ובאר

או

אל מעבה האדמה...

 

בפרשת חיי שרה המופלאה פונה אברהם לאחת החוויות היותר קשות בחיי אדם – קבורת אשת נעוריו . זה עתה שב מן העקידה , ובמקום להרגיע את הלב מן הסערה הגדולה תהום נוספת של צער נפתחת .

ורשות לבכות... לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ (בראשית כג ב) . 

ולקבור .

מה לכן קוראות צעירות ולקבורה... ובכ"ז , כמה מחשבות .

מה חשוב היכן נקבר אדם? יָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ (קהלת יב ז).

המדרש מספר כי כשברא הקב"ה את אדם הראשון צבר את עפרו מארבע כנפות הארץ כדי שיוכל למצוא את מנוחתו בכל מקום שיטמן[1] .למה טורח כ"כ אברהם בקניית החלקה המסוימת? ובמחיר מופקע?

הבחירה בקבר נאה אינה זרה ללב האנושי . גם הבחירה במערה ,מקום מוגן שיגן על עצמות המת מפני פגעי הזמן ופגעים אחרים ,שישאיר את הציון לאורך ימים , ויאפשר פקידה שלו , מובנת . ובכ"ז , מה יש בה , במערה ובחלקת השדה הזו שאברהם מתעקש עליה? שבא ייטמנו אבותינו הבאים? שאליה לא תגיע רחל? שאליה נמשיך ונמשך כולנו מאז?

התנ"ך (וההיסטוריה) רצופים בסיפורי מערות . מקום המסתור וההגנה האולטימטיבי , בוודאי בעולם העתיק, בימים שלפני ליבון הלבנים; הגנה מפני פגעי מזג האוויר , חיות רעות ומבקשי רעתך. שאלו את לוט (ויקרא יט), את שאול (שמ"א כד) את עובדיה (מל"א יח) , את לוחמי בר כוכבא .

היא גם מקום הסוד . סודות אפלים (לוט כבר אמרנו?)[2] , וסודות עליונים – משה בנקרת הצור (שמות לג), ואליהו בהר חורב(מל"א י"ט) .

רוב חיינו מתנהלים על פני השטח . בעולם הנגלה . שורשיהם , טמונים תחתיו . כך הזרע הנטמן באדמה , כך ההריון הנסתר מן העין , כך מערת המכפלה , פתחו של גן עדן [3] . מתחת לפני השטח רוחשים חיים , מצוי הפתח שבין ההווה לבין הנצח. זו חברון: "שכל הקבור שם נפשו מתחברת למעלה"[4] , " יתכן, הוא על התחברות של מערה ההיא עם העולם העליון כנודע אצלנו, כי היא כניסה לגן עדן הארץ".[5]

 

בהמשך הפרשה תופיע בצעדים קלילים רבקה , ותשאב מים מן הבאר .

הכל זקוקים למים . ובכל עת . אין חיים . בלי מים...

זכו שכני הנהרות הגדולים . אם ישכילו , הרי הם כגן עדן .אם יסכילו , יהיו כסדום וכמצרים . לא כארצם ארצנו. אמנם : "עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר" ( דברים פרק ח פסוק ז) , אך בעיקר :" אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם" (דברים פרק יא פסוק יא).

וכשאין גשם? ובקיץ? וכשיבשו הנחלים בארצנו הצמאה?

עמוק מתחת לפני הרדמה מחכים מתגעגעים מי התהום . מי הגשמים הברוכים שנקוו בעונות הברוכות , ומצפים לנו בימי היובש .

רק שנשאב ... שנדלה... שנעמיק את הכמוס והמפכה במעבי האדמה ובעמקי הנפש, ונמצא מים חיים . שנמצא את הפתח אל הנסתר , אל מה שמתחתנו ומעלינו ונשאב ממנו . להרוות את הצמאון...

... וכן באר מים .הרי המים שם מצויים רק על ידי היגיעה דחפירה הוא מוצא אותן                                      כך כל יגיעת האדם למצוא אותו מעיין נובע שבלב ממקור החיים יתברך שמו... [6]

*

 (טו) וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֘ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ:(טז) וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל:(יז) וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ:(יח) וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ:(יט) וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֙יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת:(כ) וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־גְּמַלָּֽיו: בראשית פרק כד

ורחל אחריה... ומרים , שמבארה שתינו כולנו .

ומה הפלא שמתנחם יצחק אחר אמו...

 

שבת שלום , אסנת  asnatbs@gmail.com

      אשמח לשמוע מכן...