ואתחנן

בס"ד, אייר תש"ף

 

 

   דברי תורה לפרשת ואתחנן

אסנת ברוורמן שילה

ואתחנן

כג   וָֽאֶתְחַנַּ֖ן אֶל-יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר:  כד אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֨וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת-עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת-גָּדְלְךָ֔ וְאֶת-יָֽדְךָ֖ הַֽחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי-אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר-יַֽעֲשֶׂ֥ה כְמַֽעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבֽוּרֹתֶֽךָ:  כה אֶעְבְּרָה-נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת-הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן

: דברים ג כג-כה

וידוי.

איני צריכה להמשיך אל המדרשים המופלאים המלווים פסוקים אלו כדי לחוש את עצמתם . אפילו לפסוקים עצמם קשה לי להקשיב . נשארתי במילה הראשונה .

ואתחנן .

כמה קשה לשמוע מישהו מתחנן . מתחנן באמת .כמה קשה לסרב כשיש בידך להיענות . אפילו בקשה קטנה של ילד לממתק אחד יותר מידי , ו"כבר אכלת" , ו"כבר צחצחת" , ו"לא בריא" , אך הכאב - עולם ומלואו ...

וכמה קשה גם כשאין בידך להיענות , ואין זו אחריותך , ובכלל , "טעיתם בכתובת" ו"אין לי ", ו"זה לא אני "... אבל עומד אביון בפתח ומבקש על נפשו ואיזה לב אטום יאמר "לא"?? [1]

אפילו ילד . אפילו אביון. אבל לראות אב מתחנן? סב? רב? מלך? תחנונים ידבר רש!

מי שאינך רגיל לראותו אלא רם ונישא . מוביל , מנהיג, זקוף , חזק . מתחנן???

משה רבינו מתחנן? זה שעמד מול פרעה? זה שקרע את הים? זה שפסע אל האש? זה שירד עם לוחות בידו ?

ולא כחלותו פני ה' אחרי חטא העגל . כמה זקוף הוא שם . כמה גבוה . כמה בוטח . מורם מעם וכמעט מלאכי הוא מבקש על בניו כשעתידו שלו בעצם מובטח לו , והוא ,מצדו, מוכן לוותר עליו ...

ואין דיבור .

גם סירוב אפשר להמתיק בהקשבה . בנתינת טעם . באמפתיה , בפיוס .

וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב-לָ֔ךְ אַל-תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: פסוק כו

רבות נכתב ועוד יכתב על נעילת שערי הארץ בפני משה . עונש? ואם כן , על מה? גזירה? ואם כן , למה? חשבונות היסטוריים ומטה היסטוריים , אבל רגע לפני הפניה אליהם , מכה בי ה"ואתחנן" של מי שהוציא אותנו ממצרים , ואל הארץ לא בא .

אבל ראה

מה בקש משה?

אֶעְבְּרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה ...

 

ומה נצטווה לפני מותו ? 

עֲלֵ֡ה אֶל-הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר-נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל-פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת-אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה:... כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת-הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר-אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:דברים לב מט ,נב

 

וְאֶרְאֶה֙   ורְאֵה֙   תרְאֶ֣ה

 

לא נכנס אם כן , אבל ראה!

וכך בדברי רבינו יוסף בכור שור [2]:

ושא עיניך: וראה מכאן, כי איני רוצה להשיב פניך מכל וכל.

אתה שואל לעבור ולראות,

הראיה תהיה לך ולא ההעברה, שהרי עיקר שאילתך מפני הראיה

והראה לו הקדוש ברוך הוא הכל,

דכתיב "ויראהו ה' את כל הארץ" .

ובהעמק דבר :

עלה ראש הפסגה. הוכיח שאך משום טובת ישראל אינו מפיק רצון,

שהרי במה שבקשת לראות את הארץ, מלא ה' רצונו להראות לו בדרך פלא,

אבל ביאה לארץ ישראל אי אפשר לטובת ישראל:

 

בשניים ניחמנו הנצי"ב . ראשית , בניתוח שלא מפני חטאו נדחה משה , אלא מפני טובתם של ישראל: " שאך משום טובת ישראל אינו מפיק רצון" ,   "אבל ביאה לארץ ישראל אי אפשר לטובת ישראל" [3],  ושנית שהראה לו בדרך פלאית את שרצה לראות .

ויותר באלשיך :

... . לומר הנה שתי ארצות הם ארץ ישראל התחתונה וארץ העליונה...

כי שמה לא תבוא ממש אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל שהיא התחתונה,

אך אל העליונה תבא בעצם כי אין מעכב...[4].

ובפשטות ,

הן כולנו נגיע רק עד אותו מקום שנגיע. ותמיד ישאר נבו , אך אם עולים על ראש הפסגה ורואים שיש מי שממשיך , לפעמים גם מבינים למה הוא ולא אנחנו , אבל על זה נדבר בעוד שנים...