דבר תורה ניצבים וילך
דברי תורה לפרשיות נצבים-וילך
מאת אסנת ברוורמן-שילה
אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים
(ט) אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל: (י) טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ: (יא) לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָת֑וֹ אֲשֶׁר֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיּֽוֹם: (יב) לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיּ֨וֹם׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב: (יג) וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת: (יד) כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם: דברים פרק כט
נצבים .
כמה חזק . כמה זקוף. כמה בוטח .
לנגד עיני אני רואה ילד קטן שלא מזמן עמד על רגליו נאחז , מדדה , לא יציב , ופתאום עומד על שתי רגליים , ילדיות אך איתנות, זקוף ובטוח .
השורש י.צ.ב מופיע רבות במקרא . ראש לכל , כלפי הקב"ה . יעקב רואה אותו בחלומו נצב על הסולם[1], ודוד ,שומע את דברו נצב בשמים .[2] ברצותו הציב גבולות עמים [3], ובגערתו, נצבים גם מים כמו נד נוזלים. [4]
יציבותו של האדם , לעומת זאת , איננה מובנת מאליה . פעמים שהרגליים ניגפות ונכפפות. מעייפות , מפחד , ממאמץ... " וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם". [5]
"יְקֹוָ֤ק׀ יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֭יחַיֵּהוּ " ,מרגיע דוד. "יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ ", והבקשה "חָנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֦נִי " מתקיימת : "בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֤י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי: וַאֲנִ֗י בְּ֭תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם 3.
וכך אנו מובטחים ערב הכניסה לארץ : " וְהוֹרִ֧ישׁ יְקֹוָ֛ק אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם: כָּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־ הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָֽאַחֲר֔וֹן יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם: לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם:" [6].
לא יתיצב איש בפניכם , כי ה' נצב על הסולם .
עונשו של הנחש היה קיצוץ רגליים . ההולך בדרכי ה' מוזמן לעמוד שתי רגליים יציבות . "התייצבו" , קורא משה לעם המבועת ממרכבות פרעה [7] :"אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם " . אם אין בכם כח , "יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן ", אך אל תיראו. התייצבו וראו.
*
פעמים שדווקא הקושי והייסורים הם שמעמידים את האדם על רגליו . ". את מוצא (ל') [ק'] קללות חסר ב' אמר משה לישראל וכתב אחריהם אתם נצבים (דברים כ"ט ט') לומר שהיסורין מעמידין אותן, וכה"א דרך קשתו ויציבני (איכה ג' י"ב) אחר שדרך קשתו ויציבני, ואומר אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג' י"ב) [8].
אלומתו של יוסף קמה וגם נצבה [9] ,במלחמה אל מול עמלק נצב משה על ראש הגבעה וידיו מורמות אל על [10] והאחות המסורה מתייצבת , ועוד איך , "לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ "[11] . ותתצב .[12]
כמה נפלא מעמד הר סיני . עם החרדה העצומה , למרות הפחד בתחתיתו של ההר כגיגית : " וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר "[13] . כמה טרגיים דתן ואבירם המתייצבים פתח אהלם [14] . עת לזקוף...עת לכרוע...
*
"בשלשה מקומות נתנה תורה" , אומר המדרש [15] ," ובכולן כתיב יציבה: בסיני, באהל מועד ובערבות מואב. בסיני שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר (שמות י"ט), באהל מועד שנאמר ונצבו איש פתח אהלו (שם /שמות/ ל"ג), בערבות מואב שנאמר אתם נצבים היום (דברים כ"ט).
התורה מעמדת את האדם על רגליו .
היום, ולעולם . "ישראל היו וגם עתידין להיות "[16] . "היו עד שלא נברא העולם, שנאמר זכור עדתך קנית קדם (תהלים עד ב), והן עכשיו, שנאמר אתם נצבים היום כלכם (דברים כט ט), ועתידין להיות, שנאמר והיו לי (נאום ה' אלהים) [אמר ה' צבאות] ליום אשר אני עושה סגלה (מלאכי ג יז)...[17]
*
ארבעים שנות מדבר מגיעות אל סיומן . המסע שהתחיל ב" אַל־תִּירָאוּ֒ , הִֽתְיַצְּב֗וּ" ועבר דרך " וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר ,מסתיים ב" אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם ".
כולכם ." רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל: טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ" . "מכלל שנ' אתם נצבים מלמד שלא היו בהן חגרים..." [18].
ואחרי נצבים , וילך .לא עמידה של שיתוק וקפאון .לא נציב מלח .רק לפני רגע נעמד , ועכשיו הוא רץ . דרך צלחה!
שנה טובה , אסנת
[1] בראשית פרק כח פסוק יב
[2] תהלים פרק קיט פסוק פט
[3] דברים פרק לב פסוק ח
[4] שמות פרק טו פסוק ח
[5] תהילים פרקמ"א
[6] דברים פרק יא פסוקים כג-כה
[7] שמות פרק יד פסוק יג :
[8] בראשית רבתי פרשת וירא [המתחיל בעמוד 78]
[9] בראשית פרק לז פסוק ז
[10] שמות פרק יז פסוק ט
[11] שמות פרק ב פסוק ד
[12] גם מבלי להיות מחכמי הלשון ,א"א שלא לשמוע את העוצמה , הקביעות והנחישות שב"ותתצב". סלע .
[13] שמות פרק יט פסוק יז. גם אם ההתייצבות כאן משמעותה הענות לציווי , לא סר כחה של המילה .
[14] במדבר פרק טז פסוק כז
[15] אוצר מדרשים (אייזנשטיין) שלשה וארבעה [המתחיל בעמוד 536]
[16] מדרש תנחומא (בובר) פרשת נח
[17] המדרש שם משווה את ישראל לאומה"ע וצ"ע.
[18] מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כ פסוק טו
תאריך עדכון אחרון : 14/09/2017
