הבית . הדרך מחשבות על רחל ולאה ...

שם הפרשה: 
ויצא

רחל

 

ובלילה אחד נשתנה הכל...

תמיד הייתה היפה משתיהן, ומעתה גם הנחשקת... אך נתן בה האיש עיניו ,ומיד ניצתה אהבתו ; סבלנית. מבטיחה , מרגשת .... שבע שנים כימים אחדים באהבתו אותה ורגליה קלות מתמיד .

ובלילה אחד נשתנה הכל...

אפשר רומתה (אוי אבא...) . אפשר מסרה את סימניה .ישוט לו הקורא בין פשט לדרש ויפייס את מחשבתו .אבל בבוקר תקום אשה אחרת מיצועה באוהל  (מרה ובהולה אף היא...) וקמט דק תראינה שתיהן במראה ...

 

לאה


 

לאה היתה

לאה. תמיד

היתה לאה. בערבים

היתה יושבת ומונה

טפות של חלב מן הנר... (אריה סיון)

 

 

כל ימיה היתה נתקלת, מבקשת סליחה , מתאמצת

לחייך מעניקה מתנות עטופות יפה...            (חמוטל בר יוסף)


 

 

 

ואז בחרה ביש .

 

השכנות דברו , האיש שתק ומי שאוסף את הדמעות ראה בענייה .

"ראו ! בן!" העזה להשמיע קול . "עתה הפעם ילוה..." ,קיוותה . "שנואה . שנואה . שנואה ." בכתה...

ותנחם.

"וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה..."

ומותר לעצור . ולשמוח במה שיש . ולהתפייס . ולעמוד מלדת...

ומעתה שמחה פשוטה . "בא גד" , ו"באשרי" ,  ומלכים וכהנים יצאו ממני ...

ואקבר לצידו.. .

 

רחל

 

ולו נאמר כי בדעה צלולה מסרה את סימניה , באומץ ובנדיבות אותם תתבע אח"כ מבורא עולם ,עתה הכתה בה בחירתה מכה אחת אפיים .

 


 

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,

שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.

לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט

בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.

יֶלֶד.

קָטָן.

 

אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!

רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.

רְסִיס נְהָרָה.

לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר

"אוּרִי!" –

אֶקְרָא!

 

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.

עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.

עוֹד אֲחַכֶּה

לוֹ.   


 

 

רחל , תרפ"ח

 

http://www.youtube.com/watch?v=Pb8j7kguu78

 

 

סימן שעוד לא הגענו

 

ואפילו אמרת : "לָמֶה תִבְכִּי ? " עדיין מתה אנכי  , ואפילו אמרת : "וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי ? וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ ? ",  עדיין מתה אנכי,  ואפילו אמרת :"הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים!!!" , עדיין מתה אנכי , ולא אמרת . חרה אפך , וכל יום כשבע שנים...

וכשנולד דן , לא אמרה חסד , וכשנולד נפתלי , לא הפך העקוב למישור , וגם אל מול יפה התואר ויפה התלתלים , פרי בטנה המתגעגעת , לא אמרה "הפעם אודה ". נתפייסה ביוסף אך מעט  ,

 ולא עמדה מלדת ...

 


 

  אתה רואה דקלים? 
- דקלים איני רואה! 
אתה רואה גמלים? 
- גמלים איני רואה! 
- אולי לפני עיני לרגע צל עבר - 
איני רואה דבר, איני רואה דבר! 

סימן שעוד לא הגענו 
והאופק עוד רחוק 
וליבך עודו פתוח 
אל ארבעת הרוחות 
וצריך להמשיך ללכת 
וצריך להמשיך לצעוד 
והדרך עוד מושכת ארוכה
 אתה רואה אדם בצל התאנה? 
 איני רואה אדם בצל התאנה! 
 אולי בצל  הגפן שם   מנוחתו? 
 איני רואה דבר, איני   רואה אותו 
 אתה רואה עצי זיתים ושדה חיטה 
ואיך שביניהם   פורחת השיטה? 
 אולי אני בגלל השמש   מסנוור - 
איני רואה דבר, איני רואה דבר 

סימן שעוד לא הגענו... 

אולי אתה רואה בנות בכלי לבן 
יוצאות אל הכרמים עם אהובי לבן? 
 אולי אתה רואה  בדרך ליהודה 
אשה  יפהפייה צועדת לבדה? 

- איני רואה בנות, איני רואה כרמים 
עובר אני ביעף יבשת וימים 
יומם וליל האש בעצמותי תבער 
איני רואה דבר, איני רואה דבר 

סימן שעוד לא הגענו...


 

 

נעמי שמר     http://www.youtube.com/watch?v=UdUO1Yi4HvA

 

על אם הדרך

 

וכשהיו הגלויות עוברות , ונתבקעו שפתיים מצמא ורגליים מקוצים ולבבות מן החורבן היתה שם עבורם . מגישה כוס מים . אוספת דמעה. מרשה לא לוותר על החלום .


 

בשדמות בית-לחם, 
בדרך אפרתה, 
בדרך אפרתה. 
עלי-קבר קדומים 
תאבל מצבת, 
תאבל מצבת. 

ובבוא חצות לילה, 
מארץ עיפתה, 
תעלה יפת מראה 
בית קברה עוזבת. 
אל ירדן מזרחה 
דומם צועדת, 
דומם צועדת. 

אל גלי מי-קדש 
דומם צופיה, 
דומם צופיה. 
דמעה יורדת 
אל גלי מי-קדש 
מפכים דומיה. 

דמעה אחר דמעה 
חרש נוזלת, 
אין בכי ואנחות, 
אך דמעות נגרו, 
דמעה אחר דמעה 
לירדן נופלת, 
והמים ינהרו.


 

מיליםאבא אשר שפירא , לחןחנינא קרצבסקי    http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=123#versions

שהיגיע...    http://www.youtube.com/watch?v=O1eRFAgjtuc

כֹּה אָמַר יְקֹוָק מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְקֹוָק וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב:וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְקֹוָק וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם